בסך הכל רציתי לחסוך... ובסופו של דבר שילמתי כפול

כך נפתחת אצלי כמעט כל שיחת ייעוץ שנייה.

הפעם זו מעצבת פנים מהצפון.
"בסך הכול רציתי לחסוך..."

אני שואל: לחסוך מה בדיוק? כסף? זמן? כאב ראש?

היא מספרת.
החליטה להתחדש עם אתר חדש, מודרני יותר. ולמה לא? ההחלטה הייתה נכונה לגמרי. לקוחות שמגיעים אליה מפה לאוזן, לפני שהם מרימים טלפון, מחפשים את השם שלה בגוגל. רואים אתר מוזנח? הם לא חושבים "האתר ישן". הם חושבים: "האם אני רוצה שאדם כזה יעצב לי את הבית?"

ככה עובד המוח. ככה עובדת הפסיכולוגיה הצרכנית.

אז היא החליטה לפעול. בדקה מחירים. ראתה את התמחור בארץ ושאלה את עצמה את השאלה שכולנו שואלים: למה לשלם כל כך הרבה?
מצאה מפתח הודי חמוד עם המלצות טובות. שילמה מקדמה. שלחה אפיון מפורט.
וכאן הכול התחיל.
הסקיצה הראשונה שהגיעה אליה לא הייתה קרובה לאפיון. לא קרובה. רחוקה. מאוד.
שלחה מייל. קיבלה תשובה שמתחילה ב: Dear madam...
שלחה עוד מייל. Dear madam...
עשרות מיילים. Dear madam... I don't understand.

בשלב מסוים היא כבר לא יכלה לראות את צמד המילים האלה.